להלן כתבה מפרגנת מאוד שפורסמה עלי במקומון ת"א ב 17.11.17. תהנו –
(הקליקו על הכותרת ותיראו את הכתבה)
All posts by guy bracha
הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ובהשראתו של אמן החושים גיא ברכה. חלקם הם פרי הדמיון וחלקם התרחשו במציאות.
איזה חלק שייך למה – נשאיר זאת לדמיונכם. קריאה מהנה.
קלישאות. המשפטים הכי נדושים של שירים, הסטיקרים על מכוניות, או אפילו אלו שרצים לנו כמשפטי השראה על הוול בפייסבוק, יש את הרגע הזה בחיים של כל אחד מאיתנו שאנחנו מבינים שכל אותם משפטים נכתבו על רגע אמיתי אחד (לפחות). לי זה קרה.
בשבילי, The show must go on היא לא רק שורה מתוך שיר של להקת קווין האגדית אלא היא מוטו, והיא לקוחה היישר מחיי. אם אדייק, רגע ספציפי מאוד.
תדמיינו, קהל המונה כ-1000 איש באחד מהתיאטראות המרכזיים בארץ ואני. מופע חושים וטלפתיה אחד גדול, כנס מקצועי שאליו הוזמנתי חודשים מראש. העיניים נשואות אליי ואני, על הבמה, במרכז וגם על המסכים בצדדים. הייתי מאוד נרגש מהמעמד, פעם ראשונה מול כל כך הרבה אנשים.
כולם מחכים לרגע בו אקרא את מחשבותיהם, אנחש על איזה צבע או מספר הם חושבים או אעשה את הרוטינה של ה"רולטה הרוסית" עם 5 סכינים בעלי להב מאוד מאוד חד (עליו ארחיב בפעם אחרת, רק מלחשוב על מה שקרה לי אגלי הזיעה כבר מתחילים לקשט את מצחי). נכון שבאמתחת כישוריי אני גם מנחה אירועים וכנסים, אבל הנחייה בצד אחד והופעה מלאה בצד השני. ואת הצד השני אני רוצה לשתף אתכם.
את ההופעות שלי אני מתחיל בכמה קטעים קלילים ובדיחות על מנת לשבור את הקרח, לרתום את הקהל ולמעשה להפוך אותו לחלק בלתי נפרד ממני ומהמופע. אז הנה אני, 15 דקות לפני סיום המופע, הקהל כבר איתי, צוחק, רגוע אך יחד עם זאת דרוך, מסתכלים עליי מכל כיוון אפשרי (יש את המסכים זוכרים?) ומנסים לפצח את הטריק, מנסים להבין איך יכולתי לגלות מה כתוב בתוך המעטפה שהייתה על הבמה לנגד עיניהם בכל רגע נתון, אני צועד למרכז הבמה ומראה את ידיי לכל כדי שיראו שאין שום שפנים בשרוול ;), פונה לקהל היושב בצד ימין של הבמה, פוסע מספר צעדים לכיוונם ולפני ששמתי לב, אני על הקרקע! המום, לא שם לב אם נפצעתי או אם כואב לי, על מה נפלתי או בגלל מה, רק על העובדה ש-1000 אנשים בקהל צפו בי עכשיו נופל, הייתה מן השתאות אחידה מן הקהל, שבריר שנייה של שתיקה, לא ידעו מה קרה אז לפני שעבר רגע נוסף, קמתי תוך שניות על הרגליים כאילו לא קרה כלום. הדבר המופלא הזה שנקרא אדרנלין, הציל אותי לדקות הקרובות ותוך כדי צחוקים ומחיאות כפיים סיימתי את הקטע והמשכתי לחלק שסוגר את המופע. מחיאות הכפיים הסוערות על ההתאוששות המהירה וסיום המופע עודדו אותי והרחיקו בעוד כמה דקות את ההכרה בכאב. וזה היה כאב. רק שירדתי מהבמה הבנתי את חומרת הפציעה שלי. פוניתי באמבולנס לבית החולים הקרוב ושם הבנתי ששברתי את המרפק. אני לא יודע איך או מאיפה להתחיל לתאר לכם עד לאן המחשבות שלי רצו לגבי ההשלכות של הפציעה הזו. זה באמת חומר לסיפור אחר. אז ההצגה אכן הייתה חייבת להימשך והיא נמשכה. כאב לא כאב, מרפק שבור או לא, ההתרגשות של המופע החי, של דינמיות החיים, של אהבת הקהל זה מה שמחזיק אותי במקצוע המופלא הזה.
שלכם באהבה,
גיא ברכה – מנטליסט.
הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ובהשראתו של אמן החושים גיא ברכה. חלקם הם פרי הדמיון וחלקם התרחשו במציאות.
איזה חלק שייך למה – נשאיר זאת לדמיונכם. קריאה מהנה.
היי לכם,
הרבה פעמים אני נשאל מה אני בדיוק עושה ובעיקר איך אני עושה את זה. מכיוון שאת ה-"איך" אני לא יכול לחשוף בפניכם (מטעמים ברורים), אני כן יכול לספר לכם קצת על התחום ומה אני מוצא בו כל כך מרתק!
לפי ויקיפדיה, "מנטליסט" הוא כינוי לקוסם הנעזר ביכולות על-טבעיות כדי לייצר אילוזיות של קריאת מחשבות, טלקינזיס, חיזוי עתידות ואיתור חפצים מוסתרים.
בתחום הפאראפסיכולוגיה מנטליסט מוגדר כמי שמסוגל לקרוא מחשבות של אדם על-סמך חיצוניותו, שפת גופו ואלמנטים טבעיים אחרים, וכמו כן להטמין סוגסטיות (Suggestions) במוחו של אדם באמצעים כגון היפנוזה, ותכנות נוירו-לינגוויסטי .(N.L.P Neuro Linguistic Programming) מנטליסטים יגדירו את תחומם כיכולת להשפיע על המציאות של קהלם.
את תחילת דרכי התחלתי כקוסם (זה כבר חומר לכמה סיפורים משעשעים בפני עצמם), זה הבסיס שלי ועליו אני נשען עד היום במופעים שלי.
היום רוב חבריי למקצוע וגם אני, הרבה יותר מקוסמים. עם הזמן פיתחתי יכולות נוספות, למדתי והתמקצעתי כדי להגיע למקום בו אני נמצא היום ואני אספר לכם סוד.. אני עדיין משתכלל ומחפש כל יום דברים חדשים ללמוד ולפתח בעצמי.
אז מנטליסט… פעם קראו לזה אמן טלפתיה ואז זה הפך לאמן חושים ומשם התפתח לאמן על חושי – הכול בהתאם לרוח הזמן.
כשאני מגיע היום לאירוע חברה, ערב גיבוש, בר מצווה או אפילו מסיבת רווקות המופע שלי מתבסס על כל הדברים שלמדתי, אם זה "קריאה קרה" (Cold Reading) שדרכה אני מוציא מידע על בסיס מה שאני רואה (דרך אגב, חוקרי משטרה משתמשים בשיטה הזו פעמים רבות כאשר הם מנסים לקרוא נחקר), אם זה ה-NLP דרכו אני "מתכנת" באופן מילולי את מוחו של הקהל, אני שותל מחשבות (צבע מסוים, מספר..) ואם זה קריאת שפת גוף. אני משתמש בהרבה דברים מעולם הפסיכולוגיה – לכן המופעים שלי הם הרבה יותר משליפת שפן מהכובע:)
אני אוהב לשלב טוויסטים ופאנצ'ים, להשאיר את הקהל בפליאה. יש לי מתכון סודי שמכיל את המרכיבים למופע מוצלח. איפה מתחיל ונגמר הקסם, היכן שזורה הפסיכולוגיה, מה זה טריק ומה קרה באמת? אני משאיר תמיד לדמיון המפותח של הקהל.
שלכם באהבה,
גיא ברכה – מנטליסט.
הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ובהשראתו של אמן החושים גיא ברכה. חלקם הם פרי הדמיון וחלקם התרחשו במציאות.
איזה חלק שייך למה – נשאיר זאת לדמיונכם. קריאה מהנה.
אם אפשר לשלב עסקים ותענוג אני תמיד בעד. אז כמובן שלא התנגדתי כאשר הסוכן שלי עדכן אותי שהוזמנתי להופיע באחד מאתרי הנופש העשירים בעולם בעיירת הנופש הגדולה בטורקיה. אהבתי שבשמו יש את המילה פאלאס. כבר הרגשתי חשוב.
הוא הציע לי לבלות את חג השבועות בין אחת מהבריכות החיצוניות הגדולות ביותר באירופה לבין החלטה הרת גורל איזו מבין שמונה המסעדות א-לה קארט אבחר לסעוד… אז לא, לא התנגדתי. בנוסף, חשבתי על זה שעוד אין לי אצבעון טורקי באוסף אז בכלל זו הזדמנות נהדרת 🙂
היה עליי להתכונן לשלוש הופעות רצופות, ערב אחרי ערב. לוודא שכל הציוד איתי ולהתחיל לפנטז על ישיבה במרפסת אחד החדרים המפוארים, צופה בהרים ונפעם מהנוף.
אתם מכירים את זה כשעוברים את הביטחון בנתב"ג שואלים אם ארזתם לבד? אז כמובן שארזתי לבד אבל משהו בשיקוף נראה להם חשוד אז החליטו לעכב אותי ולפתוח את המזוודות. את כולן! אני מביט על השעון ועל לוח ההמראות הגדול ורואה שזמן העלייה למטוס קרב והם עדיין עוברים על הציוד, בודקים דבר דבר ואז זה קרה. שאלה תמימה של מה זה? מלווה בקיפול גס. באותו הרגע הרגשתי שהזמן עוצר מלכת והכול הופך להילוך איטי, עוד לפני שהספקתי לומר שאת המכשיר הזה אין לקפל..נשמע רעש של פיצוח.
מכשיר קטן, לא גדול מכף יד, חלק קריטי מהמופע שלי פשוט נשבר. החלפתי מבטים עם הסוכן שלי שהבין מייד את ההשלכות של הדבר, מבט נוסף אל לוח ההמראות אישר את חששותיי. אין סיכוי לנסוע ולהספיק לחזור עם הגיבוי שיש לי בבית. נתתי לסוכן להמשיך את ההתנהלות הרשלנית מול הביטחון בשדה והתקשרתי מיד אל השכן שלי מהקומה התחתונה שמחזיק מפתח של הדירה שלי. השכן גילה תושייה רבה ובעזרת ההנחיות המדויקות שלי, מצא את הגיבוי של אותו מכשיר והעלה את זה על מונית אקספרס לשדה.
ברור שיכולתי לוותר על הקטע מהמופע עבורו הייתי צריך את המכשיר, אבל מטבעי אני פרפקציוניסט. אין דבר שאני רוצה יותר מלתת את ההופעה הכי טובה שאני יכול. כל פעם מחדש. מול כל קהל.
נכון, רוב הקסמים למבוגרים וקטעי הטלפתיה חוזרים על עצמם אבל האנרגיה משתנה כמו האנשים, ומכל קהל אני מקבל תגובות אחרות. אם זה במסיבת רווקות, אטרקציות לימי כיף של ועדי עובדים ועד הנחיית כנסים.
הודעות הטקסט שאני מקבל מלקוחות אחרי אירוע גורמות לי לסיפוק רב ולתחושת התרוממות שקשה לי להשוות אותה למשהו אחר שאני מכיר. והן בעצם הדלק המניע אותי להמשיך להופיע.
הרבה אנשים מרימים גבה כשהם מגיעים לערב גיבוש חברתי ומבינים שהאייטם המרכזי של הערב הוא מנטליסט, אמן על חושי. הציניות ישר יוצאת מהם גם אם לא התכוונו. וככל שהערב מתפתח הציניות נושרת והם מתמסרים לחוויה, מתמסרים אליי. וזה הסיפוק שלי. זו הגאווה שלי.
אחרי הרבה אגלי זיעה ומריטת שערות, דקות ספורות לפני שסגרו את שער הטיסה, הגיע נהג המונית והעליתי את המכשיר איתי. הפעם הוא לא זז מעיני.
זהו, המראה… עכשיו זמן חידוד חושים.
שלכם באהבה,
גיא ברכה – מנטליסט ואמן בידור על חושי.
הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ובהשראתו של אמן החושים גיא ברכה. חלקם הם פרי הדמיון וחלקם התרחשו במציאות.
איזה חלק שייך למה – נשאיר זאת לדמיונכם. קריאה מהנה.
"נוסעים נכבדים, כאן הקברניט שלכם מדבר. בשל מזג אוויר סוער, אנחנו נתקלים בכיסי אוויר, אנא הדקו את החגורות וקפלו את המגשים מלפניכם. אל דאגה, מקווה שהסערה תחלוף במהרה". הקול שלו נשמע רגוע ושלו אבל החושים שלי החלו לפעול לכיוונים פחות שלווים…
הפניתי מבט מלא אימה לעבר הסוכן שלי רק בכדי לראות שהוא ישן עמוק ובטח כבר חולם על הסטריפ המפורסם של ווגאס. "מחשבות חיוביות, מחשבות שמחות…" התחלתי למלמל. בזוית העין בין העננים ראיתי ברק, זוהר ונוצץ בחשכת הליל, את הרעם שבטח הגיע מיד אחריו כבר לא שמעתי. הפעלתי על עצמי סוגסטיה. הפלגתי במחשבות למסיבת הרווקות.
סוויטה מלאה בכל טוב, במלון שמזכיר עיר איטלקית מפורסמת, שמפניה זורמת כמו מים, עשר בנות צוחקות בקול רם, מוזיקה של מיטב הלהיטים של היום בוקעת ממערכת סאונד שלא הייתה מביישת הופעה בפארק הירקון ואני. או כמו שהגדירו אותי 'אטרקציה למסיבות רווקות'. שילוב של מופע על חושי, קסמים למבוגרים והרבה חוש הומור.
בבת אחת החדר החשיך, המוזיקה פסקה והבנות השתתקו. לפני שהספיקו להבין מה קורה, האור נדלק שוב והכלה המיועדת כבר הייתה לצידי כשעיניה מכוסות. את הקסם הבא עשיתי בעזרת אחת החברות של הכלה, כשהיא נעמדה לצידה וכולן מרוכזות. בהן. בי. הסברתי לכלה שאני אגע בפניה ושהיא תצטרך בכל פעם להראות לנו היכן נגעתי. ואז התחלתי. ביקשתי מהן לשמור על ריכוז, הפעלתי את הקסם שלי ונגעתי לחברה בקצה של האף. שאלתי את הכלה (עדיין עם עיניים מכוסות) "האם הרגשת שנגעתי בך ואיפה?" והיא סימנה עם הראש כן והצביעה על האף שלה. הבנות היו בשוק. חייב להודות שזה אחד החלקים האהובים עליי באירועים מן הסוג הזה. ההשתאות והפליאה, ממלאים אותי באושר וסיפוק. וכך עברתי למצח ולסנטר, עד שהורדתי את כיסוי העיניים לכלה ולפני שהספקתי להסביר לה מה קורה, הבנות כבר צווחו שבכלל לא נגעתי בה, ושזה היה מדהים והן בשוק!! הערב המשיך והוכתר כהצלחה מסחררת עד לרגע בו אחת הבנות החליטה לאתגר אותי.
"בוא נרד לקזינו" הציעה אחת מהן, שהתנדנדה מצד לצד עם כוס שמפניה בידה. "אם תצליח לנחש את המספרים, נכפיל את שכרך". נשמע טוב, חשבתי. ואז המשיכה "ואם לא תנחש… אני אהיה מאוכזבת מאוד… ובעלי לא אוהב שאני לא מרוצה". הוא בדרך לכאן לפגוש אותי. "מי זה בעלך?" שאלתי, ואז היא אמרה את שמו. שם מוכר כמעט בכל בית בישראל. מככב במהדורות החדשות בחודשים האחרונים ולא כי זכה בכוכב נולד. בלעתי את הרוק וניסיתי לשמור על ארשת פנים אדישה.
כל הבנות כולל הכלה צווחו בהתלהבות וצעקו "קדימה לקזינו".
אדום או שחור – הרולטה מסתובבת ואני חייב לבחור.
ריח של סיגריות באוויר, קולות של צחוקים מסביבי, קוראים בשמי, "גיא, גיא", אני מסתכל על כולם, מנסה להחליט, החדר קצת מסתובב… מה השעה בכלל? חייב לעמוד בזמנים. תמיד אומרים שהחמצן במקומות האלו מדולל. או מזוקק? אני לא מצליח להיזכר עכשיו ונותרו לי רק עוד 10 שניות! אני חייב להחליט עכשיו או שבעלה יצוץ ואותי ימצאו צף באיזו מזרקה שפועלת כל ערב עם אורות מתחלפים ומוזיקה מהסרטים. לא. זה לא יקרה.
הפעלתי את כל חושיי והתרכזתי, "3 אדום!" צעקתי. והזזתי את כל האסימונים ל-3 אדום. הרולטה המשיכה להסתובב, כולן מביטות עליי, מביט אל הרולטה ובחזרה אליהן, שומר על ארשת מלאת ביטחון, הדילר כבר רגיל לצרחות ולהתרגשויות, לכן לא הבין על מה המהומה הפעם. הכדור והרולטה החלו להאט את הקצב, סיבוב ועוד סיבוב ועוד אחד עד כדי עצירה, והכדור עובר משחור לאדום לירוק, לא… רק לא ירוק, ושוב לאדום ואז לשחור ואז נעצר. אני חושב שלא נשמתי באותם הרגעים, אפילו לא העזתי להסתכל על הרולטה אלא להיות מרוכז בתחושת ביטחון שאין מצב שטעיתי. ואז ראיתי את המבט בעיני כולן מסתכלות עליי, אל הרולטה, ואני… עדיין לא מעז להסתכל, נזכר שאין לי אפילו צוואה ואז הצווחות החלו שוב. "אני לא מאמינה, אתה גדול, איך עשית את זה?" אפפה אותי תחושת ניצחון. סביב רולטה, עם עשר בנות ודילר המום אחד. עשיתי זאת. גם לי היה קשה להאמין. אולי אני באמת קוסם?
ואז שמעתי מישהו קורא בשמי "גיא" לא הבנתי מי זה יכול להיות, אנחנו בווגאס. ושוב "גיא", מישהו דחף אותי, "מה לעזאזל..?" ואז התעוררתי. זה היה הסוכן שלי. נחתנו. "אין זמן לחלומות" אמר, "יש לנו מסיבת רווקות על הראש."
"בהחלט יש לנו" ניגבתי את הזיעה ממצחי וחייכתי.
שלכם באהבה,
גיא ברכה – מנטליסט ואמן בידור על חושי.
הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ובהשראתו של אמן החושים גיא ברכה. חלקם הם פרי הדמיון וחלקם התרחשו במציאות.
איזה חלק שייך למה – נשאיר זאת לדמיונכם. קריאה מהנה.
אדום או שחור – הרולטה מסתובבת ואני חייב לבחור.
ריח של סיגריות באוויר, קולות של צחוקים מסביבי, קוראים בשמי, גיא, גיא, אני מסתכל על כולם מנסה להחליט, החדר קצת מסתובב… מה השעה בכלל? חייב לעמוד בזמנים. תמיד אומרים שהחמצן במקומות האלו מדולל. או מזוקק? אני לא מצליח להיזכר עכשיו ונותרו לי רק עוד 10 שניות! אני חייב להחליט עכשיו או ש..
כדי להתחיל להסביר איך בכלל הגעתי למצב הזה, אני חייב לחזור 48 שעות לאחור.
חזרתי הביתה מאירוע בר מצווה בו הקוסם, אני, היה האייטם המרכזי. עמוס בציוד פתחתי את דלת המעלית בביתי כדי לגלות 4 מזוודות ליד פתח הדלת. חדר המדרגות היה חשוך ולא יכולתי לקרוא מה כתוב על השלט שהיה מודבק על דלת ביתי.
מעיפים אותי מהבית ואני לא יודע על זה??
לא עברו מספר שניות, אור חדר המדרגות נדלק, דלת הבית נפתחה והמנהל האישי שלי פצח בהכרזה:
We're going to Vegas Baby!!!""
מה? רגע… לא יודע ממה שמחתי יותר, שאני לא עף מהבית או שהרגע שמעתי שאנחנו טסים לווגאס! אעדכן אותך בדרך לשדה התעופה, אמר לי והנה אני שוב במעלית.
"סגרתי לנו 3 מסיבות רווקות בארה"ב", הוא אמר, והראשונה היא בווגאס. לאס ווגאס.
לא צריך להיות אמן טלפתיה כדי לתת מבט אחד על פניי ההמומות ולראות את המחשבות הרבות שמתרוצצות לי בראש. סידרתי הכול מראש, הוא הרגיע. ואז התחיל לדבר במהירות שכמעט גרמה לי לסחרחורת אבל העלתה חיוך רחב על שפתיי.
"דאגתי לג'ולי" (הכלבה שלי), "הודעתי להורים שלך והתאמתי את הכול ללוח הזמנים של ההופעות הבאות שלך. הזזתי את הכנס המקצועי בשבוע ואת ערב הגיבוש בשבוע וחצי."
ואז הוא התחיל לספר בהתרגשות, איך הכול התחיל לפני כמה שבועות, שהגיעה השיחה הראשונה מבת של לקוחה שלו, ששמעה שאני מנטליסט והחליטה שבמסיבת הרווקות שלה יהיה משהו שונה. לא עוד סקסולוגית, לא עוד סיפורים על איך הכרתי את הכלה המיועדת אלא משהו לא מהעולם הזה, מישהו כמוני, אמן טלפתיה וקריאת מחשבות – אמן על חושי.
היא החליטה להטיס את החברות שלה לסוף שבוע בעיר החטאים. חייב לציין שבתור אחד שמתמחה בקריאת שפת גוף, הצליחו להפתיע אותי.
שעון העצר החל לתקתק, 48 שעות למסיבה. המלאכה מרובה והטיסה ארוכה.
ואז הרגשתי רעד קל ומידי אחריו רעד נוסף, חזק יותר, שגרם לכוס היין שלי להישפך.
ואז נשמעה הודעה, "נוסעים נכבדים, כאן הקברניט שלכם מדבר. בשל מזג אוויר סוער, אנחנו נתקלים בכיסי אוויר, אנא הדקו את החגורות וקפלו את המגשים מלפניכם. אל דאגה, מקווה שהסערה תחלוף במהרה". הקול שלו נשמע רגוע ושלו אבל החושים שלי החלו לפעול לכיוונים פחות שלווים…
– המשך יבוא-
שלכם באהבה,
גיא ברכה – מנטליסט ואמן בידור על חושי.
ויטרינת אוסף האצבעונים שלי. ממשיכה לגדול.
הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ובהשראתו של אמן החושים גיא ברכה. חלקם הם פרי הדמיון וחלקם התרחשו במציאות.
איזה חלק שייך למה – נשאיר זאת לדמיונכם. קריאה מהנה.
התרכזתי בקסם אותו לא עשיתי זמן מה.. ישבתי בחדר החזרות כשמולי מונחים כפית ומזלג הרמתי את המזלג מהשולחן ובעזרת המחשבה התחלתי לכופף את אחת השיניים, זה לא דבר פשוט, ריכוז זה דבר חשוב מאוד לכן כמעט ולא שמעתי את צלצול הטלפון, מסתבר שהוא צלצל וצלצל אבל אני הייתי בפאזה אחרת, מרוכז במזלג.
הרמתי את השפופרת ומהצד השני נשמע קול של אישה, לא יכולתי לאמוד את גילה אבל היא דיברה במבטא רוסי כבד. השיחה לא ארכה זמן רב אבל את העיקר הבנתי. קוסם, טלפתיה, יום הולדת 50. היעד הבא שלי – מוסקבה!
המחשבה הראשונה שלי לא הייתה שאראה את הקרמלין אלא עוד אצבעון לאוסף שלי. הקסם הראשון שלי בגיל 11 היה עם אצבעון ומאז הוא מהווה עבורי סמל. סמל להתמדה, לעבודה קשה, להצלחה, להישגים שלי. מאחורי כל אצבעוני באוסף עומד סיפור קטן ומאחורי כולם עומד סיפור חיי.
אני על המטוס בדרך למוסקבה, משנן את המילים אותן למדתי ברוסית, ובעיקר משייף את המחשבה. בהופעה כמו שלי, המילים חשובות אבל הן לא תמיד הכרח – זה על חושי 😉 מוצא עצמי מתכנת את המוח של הקהל ומשפיע באופן לא מודע על אנשים לבצע דברים. זה מה שאנחנו קוראים בשפה המקצועית NLP (יצירת השפעה ושינוי במחשבות, רגשות והתנהגויות).
לא רציתי שהשפה תהווה מכשול אז החלטתי לעשות את המופע היותר ויזואלי שלי (כזה שאני עושה בימי הולדת לילדים – גם גיל 50 זה עדיין ילד של מישהו) – דבר שהתברר כאחת ההחלטות המוצלחות בחיי!
כשירדתי מהמטוס, חיכה לי נהג עם שלט עליו התנוסס שמי Mentalist Artist Guy Bracha. נכנסתי ללימוזינה והרגשתי את הלב שלי פועם בחוזקה. שמפניה, תותים ובעיקר מרחב. מוצא עצמי יושב מאחור, לבד, הנהג אינו דובר אנגלית ופשוט נוסעים. הרצתי את המופע בראש מספר פעמים – לא זוכר מתי התרגשתי כך לאחרונה.
לאחר נסיעה של שעתיים, הגעתי לאחוזה מפוארת, כזו שמדמיינים באגדות. מייד ניגש אליי איש צוות וליווה אותי לחדר אחורי בו אוכל להתארגן. 30 דקות לתחילת ההופעה.
מוזיקה מתחילה, הוילון נפתח ואני מוצא עצמי מול קהל של 80 אוליגרכים מסתכלים עליי ומצפים למוצא פי. אז אמרתי באנגלית ערב טוב והם בהו בי, המשכתי ושאלתי מה שלומכם הערב והם המשיכו לבהות בי. כעבור 5 שניות של שקט שהרגישו לי כמו נצח, שלפתי את משפטי המפתח שלי ברוסית וכנראה אמרתי משהו לא נכון כי כולם מייד התחילו לצחוק. נרגעתי. עכשיו אפשר להתחיל.
אז חתכתי לחצי, שלפתי ארנב מהכובע, בלעתי אש, ירקתי אש, השפעתי באופן טלפתי על גבר יום ההולדת לבחור מספר כמעט בלתי אפשרי שהסתבר שהוא תואם אחד לאחד למספר הסידורי של שטר הכסף שהיה בכיסו.
הערב היה הצלחה מסחררת, למדתי עוד כמה מילים חדשות אבל בעיקר הבנתי שבשורה התחתונה – קוסם צריך את כל חושיו מפותחים, גם את אלו שלא תמיד רואים.
שלכם באהבה,
גיא ברכה – מנטליסט ואמן בידור על חושי.
ויטרינת אוסף האצבעונים שלי. לפני הרבה שנים בתחילת דרכה.
מה היא טלפתיה בכלל?
הבה נתחיל אפוא בפירוש הטכני של המילה. המילה טלפתיה מקורה ביוונית. טלא – זה רחוק, ופאתוס – זה רגש. ביחד – רגש מרחוק. כלומר, הניסיון להעביר רגש כלשהו או תשדורת מסרית כלשהי בין שני אנשים הנמצאים במרחק אחד מהשני ולא מתקשרים בצורה קונבנציונלית.
המילה טלפתיה מתורגמת גם כראשי תיבות של E.S.P (extra sensory perception) תפיסה על – חושית.
למילה טלפתיה נגזרות עוד מספר מילים וביטויים נוספים כמו: מנטליזם, קריאת מחשבות, אמן חושים, אמן על חושי, אמן בידור על חושי וכאמור טלפתיה. כל תחום הטלפתיה וקריאת המחשבות נהוג לשייכו לתחום הפרה-פסיכולוגיה, קרי כל מה שמעבר לפסיכולוגיה. שכן מעולם לא הצליחו להוכיח מדעית ומחקרית שקיים דבר כזה טלפתיה כפי שאנו נוהגים לחשוב. לפחות עד היום לא הצליחו להוכיח זאת ע"פ כל כללי הפיסיקה המדעיים והכלים האמפיריים שברשות המדע.
ויחד עם זאת, אנשים – ויש היאמרו אף רבים – נוטים להאמין שישנם אנשים שניחנו באמת ביכולות טלפתיים, ומסוגלים לקרוא מחשבות ולהעביר מחשבות מהאחד לשני. כנראה שכל העיסוק בזה הוא עניין של אמונה. קצת כמו דת. או שאתה מאמין בזה או שלא. למען ההגינות, אציין שעבדכם הנאמן אינו מאמין ביכולות כאלה, כלומר בטלפתיה אמיתית וטהורה. למרות שאני מכונה אמן חושים וטלפתיה.
המנטליזם או כל נישת החושים והטלפתיה בכללותה, נחשבת לקטגוריה או לתת התמקצעות בתוך דיסציפלינת ענף הקסמים. שכן לאמנות הקסמים תתי התמקצעויות שונות ומגוונות והטלפתיה היא רק אחת מהן.
טלפתיה ותקשור לאורך ההיסטוריה:
לאורך כמעט כל ההיסטוריה האנושית היו קיימים מנטליסטים, ואף ביתר שאת מהיום. בעיקר במאה ה-19 היו המון, רק שאז הם נקראו: מדיומים, מתקשרים, ספיריטואליסטים וסייקיקס. בשונה מהיום, אז מטרתם הייתה יותר להתל ולהונות אנשים על מנת להוציא ולסחוט מהם כספים שלא כדין. רבים מהם טענו שביכולתם לרפא אנשים, להוציא אותם מנכותם, להחזיר אהבות נכזבות, לתקשר עם המתים כדי להעביר להם מסרים ועוד. הקוסם המפורסם הודיני דאז, היה ידוע בין השאר ברדיפתו אותם, חשיפת פרצופם האמיתי בכך שחשף את הטריקים שלהם ואת סודם.
למזלנו כיום, בזכות התקדמות הטכנולוגיה, המדע והמדיה, רוב אמני הטלפתיה בעולם משתמשים ביכולותיהם על מנת לבדר אנשים נטו, מבלי לטעון לכוחות על טבעיים. לצערנו, עדיין ישנם מספר מועט של אנשים שרלטנים, מבלי לנקוב בשמות, הטוענים כי באמת ניחנו ביכולות על טבעיות וביכולתם לרפא אנשים. כן, כך גם היום, במאה ה- 21, אנשים מסכנים (בורים וחסרי השכלה לרוב) עדיין נופלים ברשתם של אלה.
אילו יכולות מפגינים אמני החושים או אמני הטלפתיה למיניהם?
בין שאר כישוריהם, היכולות אותן מפגינים אמני החושים הם: קריאת מחשבות, כדוגמת גילוי פרטים אישיים של בן אדם, גילוי ציורים, ניבוי העתיד, יכולת ראייה בעיניים עצומות לכאורה, שתילת זיכרון ומחיקת זיכרון אצל בן אדם, טלקינזיס (הזזת חפצים בכוח המחשבה), זיכרון פנומנאלי, הנעת אנשים לפעולות מסוימות, כיפוף כפיות ומתכות, העברת חושים ואנרגיות בין אנשים.
באילו שיטות וטכניקות משתמשים המנטליסטים?
מנטליסט או אמן על חושי טוב, כדאי לו מאוד שיהיה אינטליגנט בראש ובראשונה. אישיות עם כריזמה מתפרצת ואינטליגנציה נוטפת הם תנאי בסיסי וחשוב לאמן עלי חושי טוב. אחר כל באות כל שאר הטכניקות, אותן ניתן ללמוד ולרכוש כבר בהשכלה בגובהה, כגון: פסיכולוגיה, שפת גוף, NLP (Neuro-linguistic programming) או כפי שמכונה בעברית "ניתוב לשוני פיסיולוגי", קולד רידינג, סוגסטיה (יכולת השכנוע), היפנוזה (שכבר אסור להשתמש בה כיום ע"פ חוק), זיכרון פנומנלי, וגם טכניקות מעולם הקוסמות כמובן, שכן אל לנו לשכוח שכל מנטליסט הוא קודם כל קוסם.
קצת שמות של אמני חושים גדולים לאורך ההיסטוריה במאה ה-19 ובמאה ה- 20:
ניתן למנות כמנטליסטים גדולים וחשובים לאורך ההיסטוריה בסדר כרונולוגי פחות או יותר את: קרטר, אלכסנדר, תיאודור אנימן, קיט' בארי, בורלינג הול, דיוויד ברגלס, צ'אן כנאסטה, האחים דוונפורט, ג'וסף דונינגר, גלן פולקנשטיין, אל קורן, קרסקין המדהים, הפידינגטונס, פראנסיס ווילארד והזנקיס, שפעלו בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20.
אחריהם ניתן לציין את טוני קורינדה, מקס מייבן, אורי גלר, בוב קאסידי, מארק פאול ומארק סיילם, שפעלו במחצית השנייה של המאה ה- 20.
הבאים אחריהם בסדר הם ריצ'ארד אוסטרלינד, בנאצ'אק ודרן בראון, שפועלים מסוף המאה ה- 20 ועד היום.
אמני טלפתיה בראי הקולנוע והטלוויזיה:
אציין רק שניים את הבולטים שבהם: הסדרה האמריקאית "המנטליסט", שסובבת ממש סביב דמות המנטליסט, לא כאמן בידור דווקא, כי אם כמפענח מקרי פשע ורצח ועוזר למשטרה. השני הוא סרטו הנפלא של וודי אלן מ- 2014 "קסם לאור ירח", המציג בבהירות רבה את רדיפת המדיומים והמתקשרים למיניהם במאה ה- 19 וחשיפתם, ע"י קוסמים.
