הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים ובהשראתו של אמן החושים גיא ברכה. חלקם הם פרי הדמיון וחלקם התרחשו במציאות.
איזה חלק שייך למה – נשאיר זאת לדמיונכם. קריאה מהנה.
"נוסעים נכבדים, כאן הקברניט שלכם מדבר. בשל מזג אוויר סוער, אנחנו נתקלים בכיסי אוויר, אנא הדקו את החגורות וקפלו את המגשים מלפניכם. אל דאגה, מקווה שהסערה תחלוף במהרה". הקול שלו נשמע רגוע ושלו אבל החושים שלי החלו לפעול לכיוונים פחות שלווים…
הפניתי מבט מלא אימה לעבר הסוכן שלי רק בכדי לראות שהוא ישן עמוק ובטח כבר חולם על הסטריפ המפורסם של ווגאס. "מחשבות חיוביות, מחשבות שמחות…" התחלתי למלמל. בזוית העין בין העננים ראיתי ברק, זוהר ונוצץ בחשכת הליל, את הרעם שבטח הגיע מיד אחריו כבר לא שמעתי. הפעלתי על עצמי סוגסטיה. הפלגתי במחשבות למסיבת הרווקות.
סוויטה מלאה בכל טוב, במלון שמזכיר עיר איטלקית מפורסמת, שמפניה זורמת כמו מים, עשר בנות צוחקות בקול רם, מוזיקה של מיטב הלהיטים של היום בוקעת ממערכת סאונד שלא הייתה מביישת הופעה בפארק הירקון ואני. או כמו שהגדירו אותי 'אטרקציה למסיבות רווקות'. שילוב של מופע על חושי, קסמים למבוגרים והרבה חוש הומור.
בבת אחת החדר החשיך, המוזיקה פסקה והבנות השתתקו. לפני שהספיקו להבין מה קורה, האור נדלק שוב והכלה המיועדת כבר הייתה לצידי כשעיניה מכוסות. את הקסם הבא עשיתי בעזרת אחת החברות של הכלה, כשהיא נעמדה לצידה וכולן מרוכזות. בהן. בי. הסברתי לכלה שאני אגע בפניה ושהיא תצטרך בכל פעם להראות לנו היכן נגעתי. ואז התחלתי. ביקשתי מהן לשמור על ריכוז, הפעלתי את הקסם שלי ונגעתי לחברה בקצה של האף. שאלתי את הכלה (עדיין עם עיניים מכוסות) "האם הרגשת שנגעתי בך ואיפה?" והיא סימנה עם הראש כן והצביעה על האף שלה. הבנות היו בשוק. חייב להודות שזה אחד החלקים האהובים עליי באירועים מן הסוג הזה. ההשתאות והפליאה, ממלאים אותי באושר וסיפוק. וכך עברתי למצח ולסנטר, עד שהורדתי את כיסוי העיניים לכלה ולפני שהספקתי להסביר לה מה קורה, הבנות כבר צווחו שבכלל לא נגעתי בה, ושזה היה מדהים והן בשוק!! הערב המשיך והוכתר כהצלחה מסחררת עד לרגע בו אחת הבנות החליטה לאתגר אותי.
"בוא נרד לקזינו" הציעה אחת מהן, שהתנדנדה מצד לצד עם כוס שמפניה בידה. "אם תצליח לנחש את המספרים, נכפיל את שכרך". נשמע טוב, חשבתי. ואז המשיכה "ואם לא תנחש… אני אהיה מאוכזבת מאוד… ובעלי לא אוהב שאני לא מרוצה". הוא בדרך לכאן לפגוש אותי. "מי זה בעלך?" שאלתי, ואז היא אמרה את שמו. שם מוכר כמעט בכל בית בישראל. מככב במהדורות החדשות בחודשים האחרונים ולא כי זכה בכוכב נולד. בלעתי את הרוק וניסיתי לשמור על ארשת פנים אדישה.
כל הבנות כולל הכלה צווחו בהתלהבות וצעקו "קדימה לקזינו".
אדום או שחור – הרולטה מסתובבת ואני חייב לבחור.
ריח של סיגריות באוויר, קולות של צחוקים מסביבי, קוראים בשמי, "גיא, גיא", אני מסתכל על כולם, מנסה להחליט, החדר קצת מסתובב… מה השעה בכלל? חייב לעמוד בזמנים. תמיד אומרים שהחמצן במקומות האלו מדולל. או מזוקק? אני לא מצליח להיזכר עכשיו ונותרו לי רק עוד 10 שניות! אני חייב להחליט עכשיו או שבעלה יצוץ ואותי ימצאו צף באיזו מזרקה שפועלת כל ערב עם אורות מתחלפים ומוזיקה מהסרטים. לא. זה לא יקרה.
הפעלתי את כל חושיי והתרכזתי, "3 אדום!" צעקתי. והזזתי את כל האסימונים ל-3 אדום. הרולטה המשיכה להסתובב, כולן מביטות עליי, מביט אל הרולטה ובחזרה אליהן, שומר על ארשת מלאת ביטחון, הדילר כבר רגיל לצרחות ולהתרגשויות, לכן לא הבין על מה המהומה הפעם. הכדור והרולטה החלו להאט את הקצב, סיבוב ועוד סיבוב ועוד אחד עד כדי עצירה, והכדור עובר משחור לאדום לירוק, לא… רק לא ירוק, ושוב לאדום ואז לשחור ואז נעצר. אני חושב שלא נשמתי באותם הרגעים, אפילו לא העזתי להסתכל על הרולטה אלא להיות מרוכז בתחושת ביטחון שאין מצב שטעיתי. ואז ראיתי את המבט בעיני כולן מסתכלות עליי, אל הרולטה, ואני… עדיין לא מעז להסתכל, נזכר שאין לי אפילו צוואה ואז הצווחות החלו שוב. "אני לא מאמינה, אתה גדול, איך עשית את זה?" אפפה אותי תחושת ניצחון. סביב רולטה, עם עשר בנות ודילר המום אחד. עשיתי זאת. גם לי היה קשה להאמין. אולי אני באמת קוסם?
ואז שמעתי מישהו קורא בשמי "גיא" לא הבנתי מי זה יכול להיות, אנחנו בווגאס. ושוב "גיא", מישהו דחף אותי, "מה לעזאזל..?" ואז התעוררתי. זה היה הסוכן שלי. נחתנו. "אין זמן לחלומות" אמר, "יש לנו מסיבת רווקות על הראש."
"בהחלט יש לנו" ניגבתי את הזיעה ממצחי וחייכתי.
שלכם באהבה,
גיא ברכה – מנטליסט ואמן בידור על חושי.
